הגדרת ראוטר כנקודת גישה: חיבור ראוטר נוסף לראוטר של הספק

יש לך ראוטר טוב מהבית הקודם, או ראוטר חדש שקנית, ואתה רוצה שיגביר את ה-WiFi ליד הראוטר של הספק במקום להחליף אותו? אפשר, בתנאי שמגדירים אותו נכון. המדריך מסביר את העיקרון, את הצעדים, ואת הטעות הנפוצה שיוצרת שתי רשתות בבית אחד.

מה זה נקודת גישה ולמה לא פשוט לחבר ראוטר לראוטר?

נקודת גישה (Access Point) היא מכשיר שרק משדר WiFi, בלי לנהל את הרשת. ראוטר רגיל עושה שלושה דברים: מתחבר לאינטרנט, מחלק כתובות למכשירים בבית (DHCP), ומשדר WiFi. בבית צריך שרק מכשיר אחד יחלק כתובות. אם שני ראוטרים עושים את זה, יש בבית שתי רשתות.

כשמחברים ראוטר שני לשקע ה-WAN (השקע שמסומן Internet או WAN) והוא נשאר במצב ראוטר, הוא יוצר רשת משלו בתוך הרשת של הספק. זה נקרא Double NAT, תרגום כתובות כפול. גלישה רגילה בדרך כלל עובדת, ולכן לא מרגישים מיד. אבל אחר כך מופיעות תקלות מוזרות: הטלפון לא מוצא את המדפסת, הטלוויזיה לא רואה את הטלפון, קונסולת משחק מדווחת על בעיית NAT, ומצלמות או מכשירי בית חכם עובדים רק כשהם על הרשת “הנכונה”.

במצב נקודת גישה, הראוטר של הספק נשאר המנהל היחיד, וכל המכשירים בבית נמצאים ברשת אחת.

איך מגדירים ראוטר כנקודת גישה?

ברוב הראוטרים החדשים יש אפשרות מוכנה בשם Access Point Mode או Operation Mode, ואז זה לוקח כמה דקות. השמות משתנים בין יצרנים ודגמים, ולכן בדוק במדריך של הדגם שלך.

1. חבר מחשב לראוטר החדש בכבל או ב-WiFi שלו, לפני שאתה מחבר אותו לראוטר של הספק.
2. היכנס לממשק הניהול. הכתובת מודפסת על מדבקה בתחתית הראוטר. ב-TP-Link למשל זו tplinkwifi.net, וב-ASUS זו asusrouter.com.
3. מצא את מצב ההפעלה. לפי המדריך של TP-Link, בדגמים רבים זה תחת Advanced, ואז System, ואז Operation Mode. לפי המדריך של ASUS, זה תחת Administration ואז Operation Mode.
4. בחר Access Point ושמור. הראוטר יופעל מחדש. במצב הזה ה-DHCP, ה-NAT וחומת האש שלו כבויים.
5. חבר כבל רשת משקע LAN פנוי בראוטר של הספק אל הראוטר החדש, לשקע שהיצרן מציין במדריך למצב הזה.
6. הגדר שם רשת וסיסמה (ראו בהמשך איזה שם לבחור).
7. בדוק: התחבר ל-WiFi החדש, ובדוק שהטלפון מקבל כתובת שמתחילה כמו הכתובות של שאר המכשירים בבית.

מה עושים אם אין בראוטר מצב Access Point?

אם אין מצב מוכן, אפשר לעשות את אותו הדבר ידנית בשלושה שינויים. TP-Link מתארת את זה באותו מדריך:

1. שנה את כתובת ה-LAN של הראוטר החדש לכתובת באותה רשת של הראוטר של הספק, אבל מחוץ לטווח הכתובות שהוא מחלק. כך לא תהיה התנגשות.
2. כבה את שרת ה-DHCP בראוטר החדש.
3. חבר כבל משקע LAN לשקע LAN, לא לשקע ה-WAN.

את כתובת הראוטר של הספק קל למצוא: פתח את שורת הפקודה (חפש cmd בתפריט התחל), הקלד ipconfig, וחפש את השורה “שער ברירת מחדל” (Default Gateway). זו הכתובת שלו. אל תסמוך על כתובת שמופיעה ברשת עבור “הראוטר של בזק” או “הראוטר של הוט”, כי היא משתנה בין דגמים.

איך יודעים אם יש אצלך Double NAT?

בודקים אם מחשב שמחובר לראוטר הנוסף מקבל כתובת מרשת אחרת מזו של הראוטר של הספק. זו בדיקה של שתי דקות:

1. חבר מחשב לראוטר של הספק (בכבל או ב-WiFi שלו), הרץ ipconfig ורשום את “שער ברירת מחדל”.
2. חבר את אותו מחשב ל-WiFi של הראוטר הנוסף, והרץ ipconfig שוב.
3. אם שער ברירת המחדל זהה בשתי הבדיקות, יש רשת אחת. זה המצב שאתה רוצה.
4. אם השער שונה, למשל 192.168.0.1 בבדיקה אחת ו-192.168.1.1 בשנייה (המספרים כאן רק דוגמה), הראוטר הנוסף מנהל רשת משלו, ויש Double NAT.

בדיקה נוספת: בראוטר של הספק, ברשימת המכשירים המחוברים, אמורים להופיע כל המכשירים בבית. אם מופיע רק הראוטר הנוסף, במקום הטלפונים והמחשבים שמחוברים אליו, זה אותו סימן.

אולי עדיף יחידת הרחבה מהספק?

לפעמים כן. בזק, הוט, סלקום ו-yes משכירות או מוכרות יחידות Mesh שמיועדות לנתב שלהן, ואז אין צורך להגדיר כלום בעצמך. ראוטר שכבר יש לך בבית שווה לנסות כשאתה לא רוצה תשלום חודשי, או כשהוא טוב יותר מהיחידה שהספק מציע. ההשוואה המלאה נמצאת במדריך מגדיל טווח או Mesh.

לבחור את אותו שם רשת או שם אחר?

אותו שם וסיסמה נוחים, אבל שם שונה נותן לך שליטה. אין תשובה אחת נכונה.

• אותו שם ואותה סיסמה: המכשירים מתחברים לבד לשניהם. החיסרון: נקודת גישה רגילה היא לא Mesh, והטלפון נוטה “להיתקע” על המשדר הרחוק גם כשהקרוב חזק יותר. לפעמים צריך לכבות ולהדליק WiFi כדי שיעבור.
• שם שונה (למשל עם התוספת “-חדר-עבודה”): אתה בוחר לאן כל מכשיר מתחבר. מתאים למחשב נייח או טלוויזיה שלא זזים.

כשהמכשירים קרובים זה לזה, כדאי גם לבחור ערוצים שונים ב-2.4GHz (בדרך כלל 1, 6 או 11, שלא חופפים זה לזה), כדי שהם לא יפריעו אחד לשני.

אפשר לחבר נקודת גישה בלי כבל?

אפשר, אבל אז היא כבר לא נקודת גישה אמיתית אלא מגדיל טווח, ומאבדת חלק מהמהירות. הרבה ראוטרים מציעים מצב Range Extender או Repeater בדיוק בשביל זה. למה זה מאט, ומתי זה עדיין מספיק, מוסבר בהשוואה בין מגדיל טווח למערכת Mesh. אם אין אפשרות למשוך כבל, מתאמי רשת דרך החשמל (Powerline) הם פשרה סבירה ברוב המקרים.

מקרה נפוץ שבו נקודת גישה בכבל היא כמעט הפתרון היחיד הוא הממ”ד, כי האות מבחוץ לא עובר את הקירות. שם חשוב במיוחד לא לקדוח כדי להעביר כבל. האפשרויות הבטוחות מוסברות במדריך ל-WiFi בממ”ד.

טבלת תקלות נפוצות

מה לא לעשות?

• לא לשנות הגדרות בראוטר של הספק כמו כיבוי DHCP או מצב גישור (Bridge), אם אתה לא בטוח מה זה עושה. אם הוא מפסיק לעבוד, השירות של הספק יבקש לאפס אותו, וכל ההגדרות ילכו.
• לא להשאיר את סיסמת הניהול המקורית בראוטר החדש. שנה אותה בהגדרה הראשונה.
• לא לחבר ראוטר שני “כדי לנסות” ולשכוח אותו במצב ראוטר. זו בדיוק התקלה שקשה לאתר אחר כך.

מתי להביא את המחשב למעבדה

כשרק מחשב אחד לא מתחבר, או מתחבר ואיטי, בזמן שכל שאר המכשירים בבית עובדים טוב, הבעיה כנראה במחשב ולא ברשת. במקרה כזה כדאי להביא אותו למעבדה. כשהבעיה ברשת עצמה, הפתרון בבית: כדאי לקרוא לטכנאי עד הבית אם הראוטר של הספק לא מאפשר את מה שצריך, אם יש בבית כמה ראוטרים ומגדילים ואי אפשר לדעת מי מחלק כתובות, או אם צריך להעביר כבל לחדר אחר.

לא הצלחת?

רצינו שתוכל לחבר את הראוטר הנוסף בעצמך ולקבל רשת אחת מסודרת. אם עדיין יש בבית שתי רשתות, או מכשירים שלא רואים זה את זה, אנחנו נגיע, נמפה את הרשת ונגדיר אותה נכון. הפרטים בעמוד WiFi שמגיע לכל החדרים.